מה שהיה בינינו

DESCRIPT:
אתה צועד בעיניים עצומות לפי משה הרוח ולפי הריח אתה יודע שהגעת. אז אתה פוקח עיניים וקו האופק נפרש למולך: הים הכחול רגוע, החולות הזהובים, המרחבים. לצידך החברים הכי טובים שלך. אתם גולשים יחד, נישאים בריחוף על גבי הגלים. בבית ההורים מחכים, האופניים מוטלים בצידי הדרך. מישהו יגיש קערה עם אבטיח מתוק, אתה תעלה בקפיצה על עגלת הטרקטור הנוסע ותיקח מהארגז הגדול עגבנייה טרייה. אתה תנשום עמוק ותאמר לעצמך, זהו בית. ככה זה מרגיש. ולמרות כל זאת , תאלצו יום אחד, אתה וחבריך, ההורים והאחים לארוז את תכולת הבית, את האלבומים והספרים, ויחד איתם גם ים של געגועים, זיכרונות ילדות, כמיהה לשלווה ושלום ואת הלב השבור - ותעזבו את הבית. איך בכלל ניתן לארוז חיים שלמים? זהו סיפורם של בארי, בשי ויואב, איתם וארבל שמגלים בדרך הקשה מהי נאמנות אינסופית, מהן אהבה ואמונה וכיצד בוחרים בטוב. זהו גם סיפורם של שאר בני הנוער שייאלצו להתמודד עם מורכבות החיים, כמו גם סיפורם של אבות ואימהות שליבם נשבר. מסע בעקבות בני הנוער וההורים, האחים והחברים, בשנה בה התרחשה ההתנתקות מגוש קטיף. ספר למבוגרים ונוער הנוגע בלב הפועם של האנשים שחיו שם, בנו את בתיהם, קברו את מתיהם, ונאלצו לעזוב הכל ולהתחיל חיים אחרים. מסע של שנה וחצי של נסיונות לעצור את התהליך, תוך כדי התבגרות, צמיחה, חברות, נאמנות ואהבה.

COPIES