אלברט אינשטין : הגאון שפצח (בכוח הדמיון) את סודות היקום

תקציר:
הַאִם אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַמְיֵן שֶׁהַזְּמַן זָז לְאַט יוֹתֵר כְּשֶׁנִּמְצָאִים בִּתְנוּעָה? שֶׁמִּשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל, לְמָשָׁל, מִתְאָרֵךְ כְּשֶׁצּוֹפִים בּוֹ מֵחֲלָלִית שֶׁטָּסָה בֶּחָלָל? נִשְׁמָע לֹא הֶגְיוֹנִי, אֲבָל זֶה נָכוֹן, וּמִי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת זֶה הָיָה אַלְבֵּרְט אַיְנְשְׁטַיְן, הַמַּדְּעָן הַמְּפֻרְסָם בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אַיְנְשְׁטַיְן אָמַר שֶׁ"דִּמְיוֹן חָשׁוּב יוֹתֵר מִיֶּדַע" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוֹחַ שֶׁלּוֹ כְּמַעְבָּדָה לְנִסּוּיִים. כְּדֵי לְהָבִין אֶת מְהִירוּת הָאוֹר, לְמָשָׁל, הוּא דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ רוֹכֵב עַל קֶרֶן אוֹר. הַגִּלּוּיִים שֶׁל אַיְנְשְׁטַיְן תָּרְמוּ לְפִתּוּחַ הַמַּחְשֵׁב, הַטֵּלֵוִיזְיָה, הַטֵּלֵפוֹן הַסֵּלוּלָרִי וְעוֹד, וְשִׁנּוּ אֶת חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם וְאֶת הֲבָנַת הַיְּקוּם כֻּלּוֹ. בְּסֵפֶר זֶה תַּכִּירוּ אֶת הַגָּאוֹן הַמְּפֻרְסָם עִם הַשֵּׂעָר הַפָּרוּעַ, שֶׁהָיָה יֶלֶד חוֹלְמָנִי וְאִטִּי וְגָדַל לִהְיוֹת "אֲבִי תּוֹרַת הַיַּחֲסוּת".

עותקים